Pardess <  Pardes <  Paredes  =  פרדס < פארדיש <  פארידיס

מרת רבקה פארידיש-פרדס 

הדודה האחרונה אשר השתמשה בשם  Paredes  עד יומה האחרון בארץ ישראל 

(לה טיה רבקה )

 (במסגרת דברים  בשבת עיון מטעם ועה"ע בנוה-אילן כ"ג בכסלו, ה'תשנ"ו – 16.12.59)

בהרצאתה המאלפת של הגב' ידידה להב נינת הראש"ל הרב פאניז'ל-המרפ"א עלילות בירושלים סיפרה בין היתר על מנורת חנוכה שמצאה במוזיאון תל-אביב ושייכת לצדקת הירושלמית מרת רבקה ד'פארידיש-פרדס שהיתה מבאי ביתם ושכל לבושה לבן.יתכן וזאת מנורת חנוכה שהיתה בבית אבא ובדרך עלומה הגיעה לשם.

מרת רבקה נולדה בירושלים העתיקה בשנת תרכ"ז 1867- לאביה המקובל האלקי רבי אליהו פארידיש מראשי ק"ק חסידים "בית-אל" ולאמה מרת שרה-מירקאדה בת המקובל האלקי רבי וידאל קוהנקה, ראש ק"ק מקובלים "חסד-אל"-דוד הגאוןרבי בן-ציון קוהנקה-בעל "המאסף".

 בנעוריה נישאה לר' שמעון עוזיאל ממנו נולדה לה הבת שרה שנישאה ליעקבעצור-אם לרבקה (וברוך עוזיאל), פורטון (ואלברט אדוק) ויוסף (עצור-רוןונעמי). מאחר ולא העמידה לו בן אילצה את בעלה להיפרד ממנה כדי לקיים מצוות פרו ורבו. בזיווג שני נישאה לאברהם אברבנל.

 יצאה לאונברסיטאות וינה ופריז ושם סיימה לימודיה כמילדת. עם שובה ארצה עזבה כל מנעמי העולם הזה וכל שנותיה, למרות קשיי שמיעה מהם סבלה, עסקהבמצוות, מעשים טובים ובסיוע לאביונים. עמדה במרכז סערה של רבני ירושליםבהם אחיה הדרשן הירושלמי הנודע רבי בן-ציון נסים פארידיש-פרדס כשהחליטה להניח תפילין.

מספרים על בן אחיה הרב אליהו פרדס, לימים רבה של ירושלים כי בילדותובעת "זיארה"-בקור בקברי קדושים, קבר רחל ומערת המכפלה-בנסיעה יצא דבר מפיו והדודה רבקה אמרה לו: אחייני, מדבר שקר תרחק ומאז ועד סוף ימיו לא יצא מפיו דיבור שאינו אמת. 

שנים טרם מותה קבעו הרופאים כי מחלתה קשה והגיעה שעתה. באים בבוקר ומרת רבקה איננה במיטתה ולא נותר לחשוב כי לקחה אלקים. והנה היא מגיעה עייפה והכל שאלוה היכן היתה? ותשובתה-עשיתי את הביקור היומי בבתי-הכנסת.

 מ"ק האשה הצדקנית הצנועה, אוהבת התורה ולומדיה, עושה צדקה וחסד, החסידה הכשרה מרת רבקה אסתר פרדס בת החכם המקובל האלקי ר'אליהו זצוק"ל והרבניתשרה מירקאדה נ"ע, נלב"ע עש"ק, ר"ח סיון, תשי"ז, תנצב"ה. נטמנה בסנהדריה.

מתוך חוברת הדרכה במוזיאון ארץ ישראל בת"א

-------------------------------------------------------------------------------------

סיור באתרי מגורי המשפחה בירושלים

   הסיור החל מפינת רחוב אגריפס לשכונת אבן ישראל. בדירת המרתף בפינה זאת (צפון מערב) גרו סבות אבי המנוח רבי אליהו פרדס (לימים רבה של ירושלים) מרת שרה מירקדה (אשת המקובל האלקי רבי אליהו פארידיס מראשי ק"ק חסידים 'בית אל ) ומרת שרה (אשת ר' אברהם קסוטו ממונוסטיר 'שר' אוצר שנרצח בעת מילוי תפקידו במלכות רומניה). השם אבן ישראל 53 בתים כמנין 'אבן'. בבית התלת קומתי בשכונה (חלונותיו לרחוב יפו) גרה בין היתר משפחת אופלטקה. מהסמטה המערבית מגיעים לבית חנוך יתומים לעדת הספרדים שנוסד בשנת תרס"ב1902- (נשיאו הראש"ל ר' יעקב מאיר ומזכיר הכבוד ר' אליהו פרדס)-נספח א. בצד הצפוני של בית היתומים, בקומת הקרקע החל ביה"ס ת"ת מזרחי (בהמשך ברחוב החבשים-כיום 'בית חנה' ומשם למסילת ישרים), לאחר מכן בית כנסת 'ישורון' ולאחריו בית הכנסת מיסודו של אבא של האגודה הדתית- לאומית 'על המשמר' ששונה ל'קהל ציון'. בקומה השניה לאחר קום המדינה בית הכנסת ע"ש עולי הגרדום.

 בשכונת אהל משה ממול לחלונות המזרח של בית הכנסת 'בית אברהם ואהל שרה' לעולי יאנינה בבית הדו-קומתי (כעת בשיפוצים) גרה משפחת נסים אופלטקה בנו של ר' יצחק מפראג, מיסד בית המדרש 'דורש ציון'- בלומענטהאל=שולע בשנת תרכ"ו1866- (ADRESSE RABBINER J.OPLATKAS-SOHNE)-נספח ב. נישא לבת גורל 'הספרדית' ונסתפרד. (בשנת תרע"ב הורה אבא ר' אליהו פרדס בבית ספר זה, הריץ את ביה"ס היהודי ביפו, בבי"ס למל לבנים, בבי"ס עירוני לבנים, בת"ת הספרדים ומתר"ץ מנהל ביה"ס 'אהל משה'.

 באהל-משה-חצר יעקובסון גרו : -

 1) בקומה השניה הרב איסר זלמן מלצר ראש ישיבת 'עץ חיים' (ולפניו רבי חיים ברלין בן הנצי"ב מוולוז'ין). רעיתו הרבנית ביילה הינדה כתבה בכת"י את ספריו 'אבן האז"ל'. עלו ארצה מסלוצק, פולין בשנת 1925.

 בתו חנה פרל נישאה לרב אהרן קוטלר, ראש ישיבת ליקווד בארה"ב והמשיך בכך בנו ר' שניאור שגדלנו יחד. בנו פרופ. פייבל מלצר מנהל ביה"ס 'רוחמה' ונותן השיעור היומי בתנ"ך ב'קול ירושלים', בנו רבי צבי יהודה מלצר, רבה של רחובות-מיסד ישיבת 'הדרום'. בתו שרה נישאה לרב יצחק בן מנחם , חבר ביה"ד הרבני הגדול.

 2) לידו בקומה השניה הרב אליהו פרדס,לימים רבה הראשי של ירושלים. רעיתו מרת זהרה תלמידה ומורה ב- 'בצלאל'. עת באה המשטרה הבריטית לערוך חפוש בבית, דברה עמם צרפתית, שוכנעו והלכו. בגג היה סליק' אקדחים של הבן נסים, המפקד 'דוד' באצ"ל. באותו שבוע השמדנו כל החומר והתמונות של בית"ר והאצ"ל.

 בעת עוצר פתע במחנה יהודה ניגש אל הבן שלמה אדם שתחב מתחת לחולצתו אקדח והורה לו 'לעוף  מכאן' ואכן 'עף' לבור בחצר יעקובסון. ובוקר אחד הבן נסים מוצא בחצר הבית אקדח רבע בראונינג. ונסים עם בן הדודה מנחם כהן (לימים חבר הכנסת הראשונה ולאחריהן) הבעירו עתונים ותחבום לחור בגדר הצפונית ופרצו מתוכו כמה פתנים קטנים והם 'טסו' הביתה. והעץ שניטע והגדר לגינה הפנימית בחצר, מעשה ידי הבן יוסף.

ועל  יוצאי חלציו נהג אבא רבי אליהו פרדס לומר- על הבנים-קח לך א'נ'ש'י'ם' והבנות-וא'ש'י'ח'ה בחוקיך:-א'ברהם-נ'סים-ש'למה-י'וסף- מ'איר- ש'רה-א'ורה-י'פה-ח'פצי-בה.

3) ובקומת הקרקע גרו בדירה השלישית משפחת ר' חיים סלומון בעל תחנת הקמח מאחורי שכונת כנסת. ביום שישי אחד בראשית שנות השלושים פרצה שריפה שכילתה את התחנה ור' חיים רץ לתוך הלהבות וכמה גבורי חייל דלגו אחריו והוציאוהו מתוך האש.

 הבן גרשון עומד היום בראש 'נאמני הר הבית' ועם הבן עזריאל היינו יחד בבית"ר. ועת מצא האח נסים את הטבעת של חתנו המורה עישבי קיבל כהוקרה שילינג (50 מא"י).

 4) ובדירה הרביעית מר זלמן בן-טובים ורעיתו דבורה, מורה ומחנך ובאים בימים.

 פעם חדר למחסנם נחש, הוזעק מוחמד מליפתא ובעזרת סוכר הוציא הנחש, כרך אותו סביב זרועו והלך.בניו: ד"ר פועה מנצ'ל שלימדה עברית את פרנץ קפקא, הבת רות שנישאה לרב גורדון מדרום אפריקה, הבת חנה שנישאה למהנדס דוד אבני בדואר תל-אביב והבן נח בן-טובים, מורה בלונדון ובארה"ב, שנישא לצילה ונפרדו. צילה נישאה בשנית לפרופ. בן-ציון נתניהו.

 ובאהל משה סמוך לנו:  ממזרח בי"ס אהל-משה וממערב משפחת ר' שלמה זלמן ריבלין ראש מכון וחזן ביכנ"ס 'שירת ישראל'. מבין בניו: הבן אשר היה 'צ'פלן' בצבא הבריטי והבן דוד שגריר בשרות החוץ הישראלי.

 ולקראת הסיור הבא נביא מהמסופר בספרו של אפרים כהן-רייס 'מזכרונות איש ירושלים' בתקופת 'מלחמת השפות' והמורה ר' אליהו פרדס בה (דף 344 ודף 363).