Pardess <  Pardes <  Paredes  =  פרדס < פארדיש <  פארידיס

 

Home
שורשי משפחת פרדס
הרב אליהו פארידיש זצ"ל
הרב בן-ציון נסים פרדס זצ"ל
הרב אליהו פרדס זצ"ל
אברהם פרדס זצ"ל
ניסים פרדס זצ"ל
שלמה פרדס זצ"ל
ראובן אלקלעי ז"ל
אברהם בן-נון הי"ד
מסיפורי המשפחה
יבדלו לחיים טובים
Spain אקטואליה
ספר כתובות משפחתי
יצירת קשר T V
אתרי הנצחה
כנס  27.08.03/תמונות
כנס יום העצמאות

 

הספד של הבן אבי אלקלעי לאחר פטירת אמו שרה אלקלעי ז"ל 11.10.2014
תודה לכולכם שבאתם ללוות את אימי בדרכה האחרונה
בשעת ערב מאוחרת זו

 אימא נשארת אימא -- גם בגיל 99 שנה.

 בשנתיים האחרונות עברנו עם אימא כמה בעיות בריאותיות, חלקן קשות מאוד - אך את כולן אמא צלחה ועברה בשלום ונתנה ליפה אחותי ולי, להרגיש שהיא למעשה כמעט נצחית.

 מה אומרים על אישה אשר ביקשה להימנע מהספדים ורק שאדאג להביא ללווייתה 10 בחורים מבית הכנסת טרנטו שבשכונת אוהל משה למקרה שלא יהיה מניין בלוויה שלה.

 למעשה, לאימי היו שתי בקשות עליהן חזרה יותר מפעם אחת:

1)     שלא תישאר חייבת לאף אחד אגורה.

2)     שיהיה טקס לוויה פשוט.

 שתי בקשות אלו ייצגו למעשה את אישיותה של אימא והציגו שתי תכונות נאצלות שהיו חבויות בה :

יושרה - החינוך לומר את האמת, להיות ישר דרך ולא להישאר חייבת לאף אדם

וצניעות - אימי מעולם לא התרשמה מטקסים ומסיבות שנועדו לפאר ולרומם אנשים.

גם הייחוס המשפחתי שלה כבת לרב הראשי הספרדי של ירושלים , הרב אליהו פרדס ז״ל והנישואים לאבי ראובן  אלקלעי ז״ל אשר נחשב בזמנו לאישיות מוכרת - לא גרמו לה להתנשא מעולם.

 אבל, היו לאימי גם תכונות אופי טובות נוספות כמו: חוש הומור-

כאשר היו שואלים אותה מה שלומך? תמיד ענתה בחיוך: ״כמו זקנה״

וכאשר היינו מתקנים אותה בכמה וכמה נושאים ומסבירים כי יתכן  וקצת התבלבלה אז מיד היא היתה שואלת- קצת??  ומייד מציינת אני מאוד מאוד מבולבלת.

 נדיבות - תמיד הייתה נכונה לעזור גם באופן כלכלי לבני משפחתה ולסובבים  אותה.

 אמא תמיד הקפידה לדבר בעברית רהוטה דבר שאי אפשר היה להתעלם ממנו  ובכל מקום בו אנשים פגשו את אימי  התרשמותם הראשונה היתה: ״וואו איזה שפה עברית תקנית ומדויקת מדברת אמך״.

ולא בכדי התחנות שאימא עברה בלימוד והכרת השפה העברית החלו כבר בילדות בבית הספר למל אצל אדון מטות המורה הנערץ, עבור דרך אחיה הצעיר אברהם זכרונו לברכה שהיה מורה לעברית מצטיין

וכמובן תמיכה ועזרה לאבי זכרונו לברכה בפועלו הבלשני בקידום השפה העברית והקמת מפעל חייו - חיבור המילונים עברי-אנגלי אנגלי- עברי.

 איזה כבוד אימא הבאת למשפחה שלא נפלת בהרבה מאבא באהבה ובידיעת השפה העברית.

 הכרת תודה ואהבה -  אימא שנתייתמה לה בגיל צעיר תמיד ידעה להזכיר ולהוקיר את הדודה בת שבע, אחות אביה, אשר למעשה גידלה אותה כמו אמה שלה.

 פעמים רבות יצא לנו לדבר על "יום הפקודה" כלומר היום בו תעזוב אותנו בדרכה האחרונה

ותמיד אימא להרגיע אותנו, הייתה מצטטת את קהלת: ״דור הולך ודור בא״ - אך הפוך מכוונתו המלנכולית של קהלת שראה בעין פסימית את המחזוריות בעולם , אמא תמיד הסתכלה באופטימיות לגבי הדור הצעיר כאשר עיקר גאוותה הייתה בנכדים אביתר ואסף שאותם אהבה ללא קץ.

 ואימא גם העניקה אהבה למשפחתה הקרובה: ליפה אחותי לי לאחיה אברהם ז"ל, ניסים ז"ל שלמה ז"ל יבדלו לחיים ארוכים  יוסף ומאיר, ואחיותיה יפה, אורה וחפצי להם העניקה אהבה אמיתית וללא פשרות.

 ולסיום אי אפשר שלא להזכיר את חוכמת החיים שאימא צברה במהלך שנות גילה והערותיה הקצרות, אך הקולעות, למצבים השונים שנתקלה בהם כאשר אחד המקורות לאמרות השנונות הייתה סבתה מצד אביה המנוח, מזל אורו, אשר לטענת אימא הייתה אחת הנשים החכמות ביותר שפגשה .

 את האהבה לנכדייך אביתר ואסף הדגמת במשפט המפורסם בשפת הלדינו של סבתך מזל אורו  ״איזוס דה מזיזוס סון לה דוס דה מיזיזוס״  ותרגמת מיד לעברית: ״ הילדים של הילדים שלי הם פעמיים הילדים שלי״.

 והנה אימא ,מבלי לרצות לתת הספד, התחלנו את הזיכרון בבית כנסת טרנטו שבשכונת אוהל משה, השכונה הספרדית עליה ביסס יצחק נבון את המחזה שלו ״בוסתן ספרדי״ וסיימנו במשפט משפת הלדינו שכה אהבת.

 נשאר לנו לקוות כי בדרכך האחרונה תוכלי לפגוש את בני משפחתך שהלכו לפנייך ואת בעלך ראובן שאליו התגעגעת כל יום.

 אנו, המשפחה שנשארה כאן , נזכור ונזכיר אותך תמיד .

אמא - יהי זכרך ברוך!

******************************************************************

******************************************************************

אתר האינטרנט לזכר

ראובן אלקלעי בן רחל ואברהם אלקלעי זצ"ל

.בלשן , מחבר מילונים עברי/אנגלית , סופר , עורך שנתון הממשלה

 נפטר ב' בשבט תשל"ו 1976

.היה נשוי לשרה אלקלעי ז"ל לבית פרדס נפטרה 11.10.2014

.אביהם של יפה ואבי

מקום קבורתם , הר המנוחות גבעת שאול, ירושלים

 , חלקת המרכז  שורה רביעית
  

ראובן אלקלעי ז"ל עם אשתו שרה             ראובן אלקלעי מקבל עיטור מבן גוריון        

 

"על חברי הטוב ראובן אלקלעי"

מתוך "ירושלים ואנשים בה" מאת א.ח.אלחנני

 

 

"...אספן מילים היה ראובן אלקלעי מנעוריו, תרגם ותר בעקביות אחר פתגמים ומשלים, אמרות כנף, שהביאוהו לגולת הכותרת  בפעלו והיא מילוניו שחיבר...

פליאה היא בעיננו כיצד הגיע בן-ירושלים, מחובשי בית המדרש למורים העברי, להרים יחידי משא כבד זה? והוא לא סיים "אפילו" את אוכספורד ולא את קיימברידג' ועד הימים ההם אף לא ביקר באנגליה. בכוחו בלבד התמחה באנגלית עד שאימצה כלשונות האם שלו העברית והספרדית.

מלאכת המילונאות אינה רק פרי שקידה והתמדה לשם צבירת מילים וביטויים, ולא עריכתם וסידורם לפי הא"ב ולאחר מכן להביאן לספר; מילונאות זה מעשה יצירה ומעשה מרכבה כאחד הוא, אפילו אמנות בה התובעת מהיוצר אבחנה דקה לכל צליל ולכל תג, לנקיטת מידה וקצב בבואו לערוך ניבים וביטויים, אבות ותולדות, להגדרתם הממצה והבהירה. ואין סגולות אלו נקנות אלא למי שניחן באהבה  גדולה ללשון ומלידה.

בשדה בלשנות זה הוא עומד בשורה הראשונה של יוצרים ובונים.

על אף הפרסום הרב שהקנו לו מילוניו בארץ ובחוץ לארץ היה ראובן אלקלעי בחינת יוצר-נסתר. מי יודע למשל, שידו רב לו בתרגומים וזיכנו בכמה וכמה תרגומים מן השפה האנגלית בהם סיפורים נבחרים של סומרסט מוהם וכן מחרוזות סיפורים ויצירות של סופרים אחרים. תרגם ספרי מקצוע בענייני מינהל וראשון כמדומה, שהביא לנו  תרגום ספר בחקלאות, על בעיות סחף הקרקע..."

_____________________________________________________

 

מילון אנגלי-עברי

 

 

 

 

  

 

 

 

העבודה החלה בהיותו של המחבר מתרגם ראשי בלשכת העתונות המנדטורית בשנות ה-30.

היה צורך במילון חדש בגלל שהטרמינולוגיה המקצועית שונתה מן הקצה אל הקצה. נוספו מילים וצירופים בעתונות העברית, היה צורך לטבוע מילים רבות בתחום הממשל, צבא ועוד. כמו כן גם בשפה האנגלית עצמה חלו שינויים  והתרחבות.

החלק האנגלי של המילון השלם  מהווה מיזוג של כמה וכמה מילונים אנגליים נבחרים.

תשומת לב מיוחדת הוקדשה לצירופי  לשון הממלאים תפקיד נכבד בלשון. המחבר הרבה בהבאת מילים  מלטינית, יונית, צרפתית וספרדית שנבלעו בלשון האנגלית והפכו  חלק ממנה.

המילון אוצר בחובו גם מילונים מקצועיים רבים. המילון כוון ליודעי עברית שירצו ללמוד פשר המילה באנגלית, וליודעי אנגלית שירצו ללמוד עברית.

תשומת לב מיוחדת הוקדשה למונחים עבריים וישראליים מיוחדים כגון שמות  תשמישי קדושה וכו.

מונחים וביטויים מיוחדים לתנ"ך ולספרות עברית עתיקה וכן מונחים הקשורים לארץ  כגון שמות צמחים, שמות מחלות הנפוצות בארצנו ותרגומי מושגים מיוחדים הרווחים בישראל. המילון מכיל גם חומר אנציקלופדי רב על ערכי תרבות מכל התקופות.

_________________________________________________

 

 

כ"ח בסיון תשכ"א

12 ביוני 1961

 

לראובן אלקלעי שלום רב,

 

קיבלתי בסיפוק רב ובתודה עמוקה ארבעת כרכי מלונך האנגלי-עברי. אין  זה, כמובן מאליו,   ספר קריאה, אבל רפרפתי ודפדפתי בו פה ושם, ונדמה לי שמה שעשית הוא כמעט כליל השלמות (במידה שזה ניתן ליעשות ע"י בן-תמותה) גם מבחינת המילים האנגליות, שאף אחת מהמבוקשות על ידי לא נעדרה, וביחוד מבחינת העושר הרב של התרגומים העבריים.

נתגלו לי כמה מילים עבריות בלתי שגורות, וכמעט בלתי ידועות, ונדמה לי שהשירות ללשון העברית אינו פחות (אם לא הרבה יותר) מאשר השרות במלון גדוש זה לשפה האנגלית.

 

תחזקנה ידיך.

 

בהוקרה,

ד. בן-גוריון

 

______________________________________

י' באדר ב' תשכ"ה

14 במרס 1965

 

מר אלקלעי היקר,

 

שמחתי לקבל את הכרכים האחרונים של  המלון העברי-אנגלי שחיברת. השלמת עבודה זו הנה שלב חשוב בהעשרת הידיעה בשפתנו, ותתרום רבות להעלאת קרן השפה העברית בקרב חוגים רחבים.

 

במלון שלך משתקפת ההתפתחות הדינאמית של שפתנו המתחדשת, והנו ציון דרך ותמרור חשוב לפיתוחה בעתיד.

 

אני שמח במיוחד על כי זכינו ונמצא בין כותלי משרדנו מי שהצעיד קדימה את השימוש הנכון והיפה בשפה גם בעבודתו כעורך שנתון הממשלה וגם בתרומתו השופעת למילונאות העברית.

 

בברכה רבה,

לוי אשכול 

 

 

 

___________________________________________________

מילון עברי-אנגלי שלם

 

 

                                   "הפועל הצעיר" י.כ. 11/2/1964  

 

"למילון  מסוג זה חיכינו, שכן כל המילונים העבריים-אנגליים שיש בידינו עד כה, לא זו בלבד שקטנים הם ואינם מכילים את ההכרחי לקורא העברית, הזקוק לתרגום, או ללומד אנגלית או לסתם מעיין, אלא שאף החלק העברי המובא בהם אינו מבואר כהלכה ולא נמסרו לנו בו גווני משמעויות והוראות, כפי שהם מקובלים בספרות  ובחיים... מילון עברי-אנגלי זה, שהוא אח למילון האנגלי-עברי בן ארבעה הכרכים, שכבר  נמצא בידינו ואף הוא של אותו מחבר, לא רק שגדול הוא מקודמיו ומקיף יותר מבחינת כמות הערכים שבו, אלא גם טוב  מקודמיו,  מעמיק יותר בתורת המשמעות של המילים ומשתדל למצותן..."

 

 

                                         "מעריב"  ברוך קרוא 16/4/1965

 

"אנו לומדים מן המלון החדש (עברי-אנגלי א.א.) יותר מאשר סתם לתרגם מלה עברית לאנגלית. אנו למדים ממנו אוצרות שלמים של עברית.

כמה, למשל, צירופי-מילים ישנם למלה הפשוטה צינור? הם תופסים עמוד שלם בתבנית גדולה... פצצה תופסת טור לערך... ונפש ברור שלא תסתפק בפחות משני עמודים, החל מ"נפש זרה" ועד "תהא נפשו צרורה בצרור החיים". אבל לא רק חידושי מילים  ישנם במילון. רבים הביטויים והניבים העבריים העתיקים והמסורתיים, וכן הביטויים המודרנים שבמודרנים. ויש ביטויים רבים השגורים בעברית.

ניכר שהמחבר התכוון למעיין אנגלי והשתדל למסור לו את כל האינטימיות שבעברית... מעלה גדולה למילון כזה,  שאפשר לקרוא בו באיזה עמוד  שהוא. אין בו מוקדם ומאוחר, אתה תמיד לומד או נזכר או משווה.

בהקדמה לכרך הראשון כתב המחבר:"אני תקווה שמילון זה יהיה עשוי להרחיב לא רק את המילונות  הדו-לשוניים, אלא גם את המילון העברי".  תקוותו  זו כבר נתגשמה.

 

____________________________________________________________

                               מילון עברי-עברי שלם

 

 

 

"מעריב" ברוך קרוא 1/1/1971

 

"...זו הפעם הראשונה קורא לעצמו מילון עברי בתואר שלם.

                       זהו המילון החדש בשלושת הכרכים מאת ראובן אלקלעי וכשמו כן הוא...

אפשר לומר כי רב בהם מאוד החומר החדש, שאיננו בשום מילון אחר. גם במילונים אקדמאיים... המילים בו שאינן בשום  מילון אחר רבו מספור, ובעיקר נוספו מילים מחודשות, מונחים מדעיים, צבאיים...

בכל שורה ושורה שבמילון, ניכרת אהבה מיוחדת ללשון ודאגה להקנותה לקוראים ולמדברים... אחוז צירופי המילים שליד כל מילה שורשית, מרובה מאשר בכל מילון אחר. המילה "אב" בצירופיה, למשל, תופסת כשלושה עמודים... בולט ביותר ריבוי צירופי המילים. ל"אבן" הוקדשו יותר משני  עמודים.

הפירוש ניתן תמיד ברחבות ובחיבה יתרה, לא כמו במלון, אלא כמו בספר-לימוד או ספר-קריאה או אפילו אנציקלופדיה. בכל אות באים מילים ומבטאים מפתיעים, לעיתים עם הסברים אנציקלופדיים... בקיצור בצד מילון משמש הספר גם אנציקלופדיה".

 

 

 

                          "מעריב" ש.ש. 31/12/1971

 

"בכל המילונים השימושיים שהופיעו עד כה, היה פער של שנים אחדות בין מה שחידשו האקדמיה ללשון העברית בדרכה השיטתית, והעתונים והרדיו בחפזון העשיה היומיומיים, לבין מה שהלכסיקוגרפים הביאו בחיבוריהם... אלקלעי סוגר את הפער בין המילון ובין החיים. המחבר ליקט את מליו לא רק בספרות, אלא גם בהווי...

טהרני הלשון גרמו שאדם חייב היה להצטייד בכמה מילונים לסיפוק צרכיו השונים; אחד למילים העבריות הכשרות לכל הדעות; אחד למילים הלועזיות המקובלות בשימוש הבינ"ל; אחד לארמית ותקופותיה; אחד לסלנג שהתפתח בארץ; אחד לראשי התיבות של העבר ושל הזמן החדש. ואחר כל אלה עוד היה צריך לרכוש את המילונים המקצועיים של האקדמיה ללשון העברית, כדי שיעמדו לרשותו החידושים של השנים האחרונות. ראובן אלקלעי כרך את כל אלה במילון אחד ועוד הוסיף עליהם ניבים  מן הפולקלור הספרדי, ומאות החידושים שהוא עצמו חידש במרוצת השנים. כך הוציא מתחת ידו מילון שמבחינת מספר הערכים הוא המקיף ביותר שהופיע אי פעם..."

 

___________________________________________________________

 

מילון אנגלי-עברי

"דבר" א.ח.א. 18/9/1959

 

אדם עומד ותמיה, כיצד נטל על עצמו יחיד משימה נכבדה ורבת-היקף זו, ובמשך למעלה מעשר שנים רצופות, אגר ממכמניה של הלשון האנגלית; מפעל המקיף למעלה ממאה ועשרים אלף ערכים, טבע להם מטבע עברי. ולא רק למילה הבודדת, אלא אף לצירופיה, הקשריה, ייחודה ומשמעותה, לגווניה ולנטיותיה, אף במשל ובחידה...

אף עיון קל במילון החדש, דיה להעמידנו על כל העושר הרב שמספק לנו המחבר וביחוד קביעת שיטה במונחים משטחי חיים רבים, שעד כה שימשו בערבוביה להוראות שונות... ראובן אלקלעי השתמש לא רק באוצרות העצומים הגנוזים בעברית והאיר כל שנתחדש בשנים אלו, אלא אף העשיר את העברית בהשפעת פתגמים השגורים באנגלית.

אין ספק שהמחבר נטל על עצמו משימה אשר מדרך הטבע חייבת להיעשות על ידי צוות אנשים, מומחים בענפי מקצוע שונים, והוא הצליח במשימה זו.

*****************************************************************************

 

 

  לצפיה בתמונות מטקס האזכרה לרב בן ציון נסים פרדס    הקש על מתג זה  03-02-2011

  - לצפיה בתמונות  מכנס המשפחה בירושלים    הקש על מתג   כנס  27.08.03

  תמונות מכנס המשפחה לזכרו של אברהם בן-נון  ז"ל -יום העצמאות 27.04.04 הקש על מתג  כנס יום העצמאות ה 56

horizontal rule

 
.
WebMaster: Aharon Pardess Tel:050-2266662 , Email : pardess@alpha99.net
Last updated: 10/15/14


 Home | שורשי משפחת פרדס | הרב אליהו פארידיש זצ"ל | הרב בן-ציון נסים פרדס זצ"ל | הרב אליהו פרדס זצ"ל | אברהם פרדס זצ"ל | ניסים פרדס זצ"ל | שלמה פרדס זצ"ל |

 ראובן אלקלעי ז"ל | אברהם בן-נון הי"ד | מסיפורי המשפחה | יבדלו לחיים טובים | Spain אקטואליה | ספר כתובות משפחתי | יצירת קשר T V | אתרי הנצחה | כנס  27.08.03/תמונות | כנס יום העצמאות
.